מגדל חברה לביטוח בע"מ נ' קאסם ואח'

פסק דין

בפניי תביעת כספית מיום 20.2.13 ע"ס 18,145 ₪ בגין נזקי רכב-רכוש בתאונת דרכים מיום 18.3.12. התביעה הוגשה ונתבררה בסדר דין מהיר.

בתיק זה, כמו בתיקים אחרים רבים מסוגו (תיקי "פח" פשוטים מאוד לכאורה), מוצא עצמו ביהמ"ש נדרש להעדיף אחת מבין שתי גרסות עובדתיות מנוגדות לחלוטין, שעל פניו, לא ניתן להסביר את הניגוד הבוטה בין שתיהן, אלא בהסבר לפיו אחת מהן שקרית לכאורה והאחרת, מן הסתם, אמת. אך תפקידי אינו להיות "גלאי שקר", ובכל הצניעות אומר כי גם ספק אם ביכולתי ובכליי המשפטיים לקבוע בפסקנות ובנחרצות איזה מן העדים אמר אמת טהורה וצרופה ואיזה מהם אמר שקר (וזאת בהנחה שביכולתם של איזה מהעדים עצמם לדווח על אמת אובייקטיבית נכונה אחת ויחידה, בשים לב למנגנון הסובייקטיבי המוכר הטבוע בנו כבני אנוש והמשפיע על התרשמותנו ועל אופן הדיווח עליה). סבורני כי תפקידי צנוע ומתון יותר: עליי לקבוע אך איזו מבין שתי הגרסות המנוגדות המתחרות שהוצגו מסתברת יותר, הגיונית יותר, מתיישבת באופן מלא ומשכנע יותר עם מכלול הראיות. זהו תפקידי. לא יותר, ולא פחות.

ביום 4.3.14 נערכה בפניי ישיבה מקדמית (ראשונה ויחידה בתיק), שבה נשמעו ראיות הצדדים.

מדובר בתביעת תחלוף (שיבוב) עפ"י סעיף 62 לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א – 1981, כלומר תביעה שבה נכנסה חברת הביטוח התובעת בנעלי המבוטח שלה (הניזוק הישיר), לאחר ששילמה לו תגמולי ביטוח בגין התאונה מושא התביעה עפ"י חוזה הביטוח שביניהם, והגישה, לאחר שזכות הפיצוי בנזיקין של המבוטח כנגד הנתבעים המזיקים עברה אליה כאמור, את תביעת הנזיקין הכספית שבנדון.

הנתבע 1 הינו נהג רכב הנתבעים במועד התאונה ואילו הנתבעת 2 הינה מבטחת הרכב בביטוח רכוש.

הרכבים המעורבים בתאונה

בתאונה מעורבים 2 רכבים:

רכב התובעת – טנדר מתוצרת איסוזו ש.י. 2005 מ.ר. 6501659 (להלן – "הטנדר").

רכב הנתבעים – משאית מתוצרת מיצובישי ש.י. 2011 מ.ר. 1928273 (להלן – "המשאית").

מקום התרחשות התאונה: רחוב רזיאל בראשון לציון (סמוך לצומת הלא מרומזר של הרחובות רזיאל ורוז'נסקי).

שעת התרחשות התאונה: 07:00.

המחלוקת

הצדדים הציגו גרסות שונות לנסיבות התרחשות התאונה.

המחלוקת בין הצדדים ממוקדת בשאלת אחריות הנתבעים בנזיקין לתאונה, כאשר במישור הנזק ושיעורו אין, למעשה, מחלוקת, והנתבעים גם לא הציגו חוות דעת שמאי נגדית לחוות דעת השמאי מטעם התובעת שצורפה לכתב התביעה ואף לא ביקשו לחקור את השמאי מטעם התובעת. שיעור הנזק הנתבע מוחזק אפוא להיות בלתי שנוי במחלוקת.

גרסת התובעת באשר לנסיבות התרחשות התאונה

הטנדר פנה שמאלה (בצומת הרחובות רוז'נסקי ורזיאל בראשל"צ) מתוך רחוב רוז'נסקי אל תוך רחוב רזיאל ומיד בכניסה לרחוב (מרחק של 3, 4 מטרים לתוך הרחוב) ובעוד הטנדר על תחום מעבר החצייה להולכי רגל בכניסה לרחוב, נעצר הטנדר בשל כך שנהגו נוכח במשאית (שאותה שעה הייתה מרוחקת כ-100 מטר ממנו בהמשך רחוב רזיאל) מידרדרת לאחור לכיוון הטנדר. עפ"י גרסה זו, נהג ונוסע הטנדר נותרו לשבת בטנדר, כשהטנדר בעצירה מוחלטת ובאותו מקום (על תחום מעבר החצייה בכניסה לרחוב) פרק זמן של כשתי דקות. נהג הטנדר צפר מס' צפירות שנועדו להזהיר את נהג המשאית, אך המשאית המשיכה להידרדר לאחור, עד שלבסוף פגעה עם חלקה האחורי בחלק הקדמי של הטנדר (כפי שנראה בתמונות שהוצגו). עפ"י אותה גרסה, הטנדר היה למעשה "כלוא" במקום, ולא יכול היה לברוח מהמקום בנסיעה אחורה או הצידה, בשל תנאיי הדרך. נהג ונוסע הטנדר מעידים כי כשיצאו לאחר התאונה מהטנדר אל המשאית, ראו כי המשאית בלתי מאוישת. נהג הטנדר מעיד כי ראה אז את נהג המשאית רץ לקראתם מרחוק (מאזור מחסנים בהמשך רחוב רזיאל הנמצאים מרחק של כ-100 מטר ממקום התאונה) ומרים את ידיו על ראשו והתפלא מאוד על כך שהמשאית הגיעה כפי שהגיעה למקום התאונה.

גרסת הנתבעים באשר לנסיבות התרחשות התאונה

המשאית פנתה ימינה (בצומת הרחובות רוז'נסקי ורזיאל בראשל"צ) מתוך רחוב רוז'נסקי אל תוך רחוב רזיאל ובסמוך לאחר הכניסה לרחוב רזיאל (במקום בפינת הרחובות ישנו סניף של חב' אוויס להשכרת מכוניות) עצרה המשאית ונעמדה, מאחר שנהג המשאית חיפש מקום חנייה פנוי במקום כדי לבדוק שעות פתיחה באוויס (המקום היה סגור בשעת התאונה). לאחר עמידה של מס' שניות עד חצי דקה, ובעוד המשאית בעמידה כאשר נהגה יושב בתוכה, התנגש הטנדר במשאית מאחור. נהג המשאית מכחיש שהיה מחוץ למשאית בזמן התאונה (ומכחיש שירד ממנה עובר לתאונה) ומכחיש את ההידרדרות הנטענת של המשאית לאחור עובר לתאונה.

הראיות שהציגו הצדדים